כולנו יודעים שלהגיע לחלל זה לא סיפור פשוט. העלויות אסטרונומיות, תרתי משמע, אותם מאה קילומטרים אנכית שנדרשים לחצות את קו קרמן, אותו קו שרירותי שמפריד בין האטמוספרה שלנו לחלל החיצון (הקו היא מיצוע של גובה האטמוספרה, ישנם מקומות כמו בקטבים שגובה האטמוספרה נמוך יותר, שכן אוויר קר נוטה להצטופף, ואילו באזור קו המשווה האטמוספרה נמתחת לגובה רב יותר, בשל היות האוויר החם מתפשט), הם מאה קילומטרים שנדרש כדי לצאת אליהן או משגר רב עוצמה, וטיל שמונע על כמויות אדירות של דלק סילוני, או כמו במקרה של וירג`ין גלקטיק, מטוס שיוצא מתוך כנפי מטוס ומאיץ כלפי מעלה. עד כה כ-650 נשים וגברים בקירוב יצאו לחלל, או לפחות להגדרה הגסה של מה שנקרא חלל, מספר קטן מאוד לכל הדעות.
האם ניתן יהיה בדרך אחרת, הנדסית, להגיע לחלל, ולהאיץ גם את כמות המבקרות והמבקרים בו, וכל זאת מבלי שיצטרכו לעבור הכשרה ארוכת טווח של אסטרונאוטים, או לשלם מיליונים רבים של דולרים כדי לטוס כתיירי חלל לזמן קצר.
אז התשובה היא כן! כיצד? באמצעות מעלית חלל. הקונספט של מעלית חלל עלה....
מעלית החלל תתבסס על כבל ארוך מאוד, שיימתח מפני האדמה ועד לגובה של 96 אלף ק"מ, זה הגובה אותה הציעה החברה היפנית אוביישי. בקצה הכבל יהיה עצם כלשהו, כמו תחנה, אשר ישמש כמשקל נגד, ויאפשר לסיבוב של כדור הארץ להשאיר את הכבל מתוח. לאורך הכבל ינועו קרוניות שיישאו אנשים ומטען ישירות אל החלל. הקרוניות ינועו באמצעות אנרגיה סולארית או מגנטית, וללא צורך בכוח הנעה רקטי, שהוא הדרך השכיחה בה משגרים כיום חלליות ולווינים לחלל. מעלית החלל תאפשר תנועה פשוטה מכדור הארץ לתחנות חלל, וגם שיגור קל יותר של חלליות למסעות בחלל העמוק, כמו מסעות עתידיים לירח, כוכב הלכת מאדים ואף רחוק מכך, במערכת השמש שלנו. החברה שכעת הכי מתקדמת עם הרעיון של מעלית לחלל, היא כפי שציינתי, חברה יפנית בשם Obayashi. החברה החלה לפתח את הרעיון ואת כל החשיבה הרבה כיצד לבצע הלכה למעשה של הרעיון עוד בתחילת העשור הקודם. הצפי הוא להתחיל בבניה של מודולים של מעלית החלל כבר ב2025, כאשר בשנת 2030 אמורים להיות שלדי החללית מורכבים בחלקם, והצפי לסיום הפרויקט הגרנדיוזי הזה הוא בשנת 2050. ומהם העלויות אתם שואלים, לכזה פרויקט מטורף? ובכן, הצפי הוא שהתקציב שיידרש ייחצה את ה 20 מיליארד דולר! מהנדסי החברה היפנית מתכננים להשתמש בטכנולוגיית ריחוף מגנטי (MAGLEV), ממש בדומה לרכבת המגלב אשר מרחפת לה במהירויות של מעל 350 קמ"ש כמו זו שבקו ביג`ינג שנחאי וכן בארצות מסוימות באירופה. כל זאת בכדי להעלות את הקרונות לחלל החיצון. לטענת דובר החברה, ניתן להשלים את המשימה באמצעות ננוטכנולוגיה המבוססת על פחמן. חומר שהוא חזק פי מאה מכבלי פלדה. אין ספק שהפרויקט הוא מאוד שאפתני. הוא הולך לאפשר לבני אדם רגילים לעלות לחלל ללא צורך בהכשרה של אסטרונאוטים או בסכומים עתק. התכנון בין השאר הוא שתהיה גם תחנת עגינה באחת מתחנות החלל העתידיות, שכן תחנת החלל הבינלאומית תסיים את תפקידה בשנים הקרובות. דבר נוסף שמהווה יתרון עצום למעלית החלל הוא החיסכון העצום בעלויות מטען לחלל. אם כיום עולה להעלות לחלל 22,000 דולר לקילו אחד! הרי שמעלית החלל תוזיל את המטען החללית ללא פחות מ 200 דולר לקילו! שהם אחוז אחד מהמחיר כיום. זה יאפשר העלאת מטענים רבים לחלל כמו ציוד, מזון ומים. העתיד נראה מרתק, בכל האמור בפיתוח הייחודי של מעלית החלל. וכשזה יגיע, יקרום עור וגידים ויעבוד, נפנטז כבר על הטכנולוגיה הבאה, הגעה לחלל באמצעות טלפורטציה שתאדה אותנו ותעביר אותנו במהירות האור על גבי קרן לייזר, לפלנטות אחרות.
