רבות נכתב על כוכב הלכת נוגה (ונוס). השכנה החמה שלנו, קרובה במצב האופטימלי של סינכרון המסלולים כמעט פי 2 המרחק של כדור הארץ ומאדים, רחוקה מהשמש שלנו בממוצע כ-109 מיליון ק"מ, ונמצאת קצת מחוץ לטווח הטכני המוגדר כאזור הישיב" של השמש שלנו- Habitable zone. לנוגה תמיד היה מקום של כבוד בקרב תושבי ארץ, ולא בכדי נקרא שמה על שם אלת האהבה הרומית-ונוס. נוגה ידועה במספר נתונים פיזיים ייחודיים, אורך יממה שהינו ארוך יותר מהשנה של נוגה (כלומר הזמן שנוגה משלימה הקפה סביב עצמה ארוך יותר מהזמן בו היא משלימה הקפה מלאה של השמש), השמש בנוגה בניגוד גמור אלינו ולשאר כוכבי הלכת, עולה במערב ושוקעת במזרח.
ועובדה חשובה נוספת, שגורמת לנו לאורך השנים לפקפק בסיכוי לקיומם של חיים דומים לאלו שבכדור הארץ, נוגה הוא כוכב הלכת החם ביותר במערכת השמש שלנו, למרות שכוכב חמה קרוב פי 2 לשמש, אבל היותה של אטמוספירה סמיכה המורכבת מ96% פחמן דו חמצני על פני נוגה, משמרת את קרינת השמש העזה והשטף שלה שנקלט על פני נוגה ונאגר בתצורה של אפקט חממה על פני כוכב הלכת בשל אותה הטמוספרה סמיכה. כוכב הלכת נוגה מכונה לפעמים התאום המרושע של כדור הארץ, דומה לגודלנו כמעט באופן מושלם, עם קוטר מעט קטן יותר משל כדור הארץ, אך כולל טמפרטורות פני השטח שיכולות להמיס עופרת ועננים העשויים מחומצה גופרתית קורוזיבית.
חרף הנתונים הלא מבטחים של טמפרטורות קיצוניות גבוהות על פני הקרקע-כ 450 מעלות בממוצע. בשנים האחרונות החלו להצטבר עדויות לחתימה ספקטרלית שאולי יש בה להעיד על פעילות אורגניזמית, כל זאת בשכבת העננים הגבוהה של נוגה ,בגובה של 50 ק"מ לערך ,שם הטמפרטורה הממוצעת היא כבר 26 מעלות, טמפרטורה נוחה לכל הדעות. הממצאים, שהחלו להיערם בסוף שנת 2020 החלו להצביע על הימצאות פוספין, מולקולות שיכולות להעיד בהשאווה לכדור הארץ ,על תצורת כלשהיא של פעילות אורגניזמית ,אך לכך לא ניתנו עוד סימוכין. את נוגה חקרו לאורך השנים נאס"א ,סוכנות החלל האמריקאית, ורוסקוסמוס, סוכנות החלל הרוסית ,שהגדילה עשות ושלחה מספר חלליות ברצף בשם ואנרה (השם הרוסי של ונוס) לפני הקרקע של נוגה ,חלליות אשר סיימו את חייהן די מהר בהתחשב בתנאי האקלים הקשים בגובה הקרקע. התגליות של 2020, כפי שציינתי ,לא קיבלו סימוכין, עד לאחרונה… כעת, אותו צוות מאחורי התגלית הזו של 2020 חזר עם תצפיות נוספות, שהוצגו לראשונה בשבועות האחרונים בפגישה של האגודה האסטרונומית המלכותית בהאל, אנגליה. בסופו של דבר, הם יהוו בסיס למחקר מדעי אחד או יותר, והעבודה הזו כבר החלה. הנתונים, אומרים החוקרים, מכילים הוכחה חזקה עוד יותר לכך שפוספין קיים בענני נוגה, שכנתנו הפלנטרית הקרובה ביותר. המחקר האחרון של הצוות נהנה ממקלט חדש שהותקן על אחד המכשירים המשמשים לתצפיות, טלסקופ ג`יימס קלרק מקסוול בהוואי, מה שנותן לצוות אחוז מהימנות רב יותר בממצאיו. "יש גם הרבה יותר מהנתונים עצמם", גרס דייב קלמנטס, חוקר בכיר בתחום של אסטרופיזיקה באימפריאל קולג` אשר בלונדון. במחקר הנוכחי קיבלנו פי 150 יותר נתונים ממה שקיבלנו במחקר המקורי", אמר. "ומה שיש לנו עד כה מצביע על כך ששוב יש לנו זיהוי ודאי של מולקולות פוספין." צוות נפרד, שגם קלמנטס הוא חלק ממנו, הציג עדויות לגז אחר, אמוניה. "גילוי של שיירי אמוניה באטמוספירת נוגה זה ללא ספק משמעותי יותר מגילוי הפוספין", הוסיף. "אנחנו רחוקים מלומר את זה, אבל אם יש חיים על ונוס שמייצרים פוספין, אין לנו מושג לגורם שמייצר את זה. עם זאת, אם יש חיים על נוגה שמייצרים אמוניה, יש לנו רעיון טוב למה הם עשויים לרצות לנשום אמוניה." על פני כדור הארץ, פוספין הוא גז בעל ריח רע ורעיל המיוצר על ידי ריקבון של חומר אורגני או חיידקים, בעוד אמוניה היא גז בעל ריח חריף המופיע באופן טבעי בסביבה וגם מיוצר בעיקר על ידי חיידקים בסוף תהליך הפירוק. של פסולת של צימחייה ובעלי חיים.
"פוספין התגלה באטמוספירה של שבתאי, אבל זה לא בלתי צפוי, כי שבתאי הוא ענק גז", אמר קלמנטס. "יש הרבה מאוד מימן באטמוספירה שלו, אז כל תרכובות מבוססות מימן, כמו פוספין או אמוניה, הן השולטות שם." עם זאת, לכוכבי לכת סלעיים כמו כדור הארץ, נוגה ומאדים יש אטמוספרות שבהן החמצן הינו המרכיב העיקרי בכימיה של האטמוספירה, מכיוון שלא הייתה להם מספיק מסה כדי לשמור על המימן שהיה להם כשהם נוצרו במקור, והמימן הזה ברח.
מציאת הגזים הללו על נוגה היא אפוא בלתי צפויה. "לפי כל הציפיות הרגילות, הם לא צריכים להיות שם", אמר קלמנטס. "פוספין ואמוניה הוצעו שניהם כסמנים ביולוגיים, כולל על כוכבי לכת חיצוניים. אז למצוא אותם באווירה של ונוס מעניין גם על בסיס זה. כשפרסמנו את ממצאי הפוספין ב-2020, באופן מובן, זו הייתה הפתעה". האם יש חיים כלשהם, גם בתצורה פרימיטיבית בשמי נוגה, את זאת כנראה נדע בשנים הבאות עם האצת המחקרים שנעשים בכלים מתקדמים הן מכדור הארץ ,והן חלליות עתידיות המתוכננות לחקור את כוכב הלכת המרתק בכלל, ואת האטמוספירה המרתקת שלו בפרט.