השם אנקלדוס אולי מצלצל לרובכם כמו אנצ`ילדוס... אותן טורטיות מקסיקניות ערבות לחיך, אבל אנקלדוס הוא אחד הירחים המעניינים ביותר של כוכב הלכת שבתאי, והוא מושא למחקרים מתקדמים המבקשים להבין את כמויות המים שהוא נושא בתוכו. הטרמינולוגיה לשם דרך אגב, היא על שמו של אחד מהענקים במיתולוגיה היוונית.
אנקלדוס הוא ירח גדול יחסית, מבין קרוב ל 90 ירחים של שבתאי (נכון לגילויים אחרונים שהוסיפו לו עוד ירחים לאוסף) אנקלדוס הוא השישי בגודלו מבין ירחיו עם קוטר של כ-500 ק"מ (4% מקוטר כדור הארץ). אנקלדוס הוא אחד מהגופים הבודדים במערכת השמש שהתגלתה בו פעילות געשית, ושיקוף של פעילות זו על פניו הינה תמרות וסילוני מים אדירים לגבהים עצומים של עד כ10K קילומטר גובה! קצב השפיעה של אדי המים גם כן מרשים, כ300 L/S יכול למלא בריכה אולימפית בזמן קצר ביותר. כל זאת על פי תצפיות חדשות אשר סיפק לנו לאחרונה טלסקופ החלל המתקדם ווב. פני השטח של הירח אנקלדוס הינם בעיקר קרח, המהווה המרכיב העיקרי של הירח. סילוני המים הבוקעים ממנו הם בעצם גייזרים, תופעה שהיא רפלקציה לפעילות געשית תת קרקעית ענפה, והראשונה לזהות זאת הייתה החללית של נאס"א, קאסיני, אשר נשלחה לחקור את כוכב הלכת שבתאי וירחיו, והתעכבה לחקור במיוחד את אנקלדוס והרכבו היוצא דופן בשנת 2005, כאשר ביצעה מספר יעפים על פניו. מה מיוחד בגילוי האחרון של ווב ובתיעוד של פרצי המים האדירים? זוהי הפעם הראשונה שפליטת מים כזאת נראתה למרחק רב כל כך, מעל מיליארד ק"מ, ותופעה מיוחדת זו כנראה מהווה את ההזנה העיקרית של אספקת המים במערכת של כוכב הלכת שבתאי וירחיו.